היועץ החינוכי, המייצג את תחום בריאות הנפש במערכת, והאמון על תהליכים התפתחותיים של הפרט והארגון, יעמיד את יכולתו המקצועית לרשות הנהלת בית-הספר והצוות החינוכי, לשם חתירה מתמדת משותפת להשגת המטרות החינוכיות הבאות:
מטרות
-
לסייע לצוות החינוכי בבית-הספר לקדם סביבה חברתית-לימודית מיטבית, המקדמת צמיחה רגשית – תוך אישית ובין אישית, המעניקה תחושת בטחון, שייכות ומסוגלות ומפתחת אוטונומיה בקרב תלמידים, מורים והורים.
-
לפתח מודעות של המערכת החינוכית לצורכי הפרט, תוך רגישות והתייחסות אל השונות באוכלוסיית התלמידים והמורים, באמצעות יצירת תנאים המאפשרים ביטוי ייחודי (אותנטי).
-
לפתח תהליך ייעוצי שבו יגיע הפרט להכרת עצמו והכרת יכולותיו, נטיותיו ושאיפותיו מתוך שליטה וניווט עצמי.
-
לפתח ולטפח כישורים חיוניים, אשר יעניקו כלים ויכולת התמודדות פעילה עם מצבי חיים מגוונים מעולמו של התלמיד לקראת צמיחה אישית ואורח חיים משמעותי בעתיד ("כישורי חיים" ו"אינטליגנציה רגשית").
-
לפתח כישורי חוסן (resiliency) של פרט ומערכת להתמודד עם תהליכים התפתחותיים ומשברים בלתי צפויים, וכן עם מצבי לחץ ומשבר המהווים חלק ממהלך החיים.
-
לסייע בפיתוח התלמיד כלומד עצמאי הלוקח אחריות על למידתו, תוך הגברת מודעות בצוות ההוראה לתהליכי הלמידה שלו ושל תלמידיו.
-
לפתח מודעות, רגישות, אמפתיה ואחריות לזולת, תוך הדגשת ערך התרומה והנתינה.
-
לסייע בפיתוח קשר של מעורבות ושיתוף פעולה בין ההורים ובית-הספר, כיסוד לקיום אקלים מיטבי.
מסגרת העבודה
ההגדרה הרשמית של משרד החינוך לאיש המקצוע הממלא תפקיד יועץ חינוכי היא "מורה יועץ". תנאי העסקתו וכפיפותו המקצועית הם בהתאם להגדרת השירות הפסיכולוגי הייעוצי (שפ"י) ומעוגנים בחוזר מנכ"ל.
-
רשיון ייעוץ קבוע או זמני, יוענק לעובד הוראה בעל תואר אקדמי שני לפחות בייעוץ חינוכי מטעם מוסד מוכר להשכלה גבוהה מהארץ או מחו"ל, ובעל תעודת הוראה ממוסד מוכר להכשרת עובדי הוראה בארץ או בחו"ל.
לשם קבלת רשיון ייעוץ קבוע נדרש תהליך הערכת עבודתו של היועץ על-ידי הייעוץ הבכיר.
יועץ חינוכי יועסק בבית-ספר בהסכמת היועץ הבכיר בתיאום עם המפקח הכולל. -
-
משרת היועץ מעוגנת בתקן (במסגרת השכל"מ) בחטיבות העליונות בהיקף של 1.7 ש"ש לכיתה. מומלץ להקצות שעות ליועץ בכל חטיבות הגיל בבתי הספר, כדי שיתאפשר לו לתת שירות ייעוצי ההולם את הצרכים של התלמידים ומערכת בית הספר (1 ש"ש לכל כיתה לפחות בבית הספר היסודי, 1.5 ש"ש בחט"ב, בהמלצת המזכירות הפדגוגית 1989, 2002). היועץ חייב להורות לפחות 1/3 משרה בכיתה (מעצם הגדרתו כ"מורה יועץ", ועל סמך הסכמות עם המזכירות הפדגוגית). מומלץ שילמד בכיתה על פי תוכנית שתעסוק בנושאים ייעוציים (כמו "כישורי חיים").
-
- לרשות היועץ יועמד חדר עבודה מתאים, שמידותיו וריהוטו מאפשרים עבודה עם יחידים ועם קבוצות.
- מומלץ כי היועץ יהיה חבר בצוות ההנהלה ושותף בעיצוב מדיניות בית-הספר, כדי שיוכל להשפיע על קידום המיטביות ופיתוח אורח חיים בריא במערכת.
היועץ מחויב לתהליכי פיתוח מקצועי מתמשך, בכפוף למדיניות שפ"י ובפיקוח הייעוץ הבכיר.
דרך העבודה
היועץ החינוכי פועל באמצעות ארבע מיומנויות יסוד, אשר שילובן והאיזון ביניהן מייחד את עבודתו.
ייעוץ – Counseling – מבוסס על יחסים בין-אישיים מקצועיים בין יועץ לנועץ. חשיבותו המרכזית בכך שהוא מעמיד לרשות הנועץ כוח מקצועי מיומן, שעמו הוא יכול לשוחח ולברר את בעיותיו ובעזרתו הוא יכול לתכנן ולבחור את דרכו בתבונה בשעה שהדבר נחוץ לו ביותר.
-
-
תיאום – Coordination – התפקיד התיאומי מופעל על ידי היועץ על מנת לתאם בין שירותים בקהילה לצרכים מאותרים בקרב תלמידים, מורים והורים. היועץ עוסק בתאום בין גורמים שונים בתוך בית הספר, ובין גורמים במעטפת של בית-הספר לבין צרכי הפרט כגון: שפ"ח, שירותי רווחה, שירותי בריאות הנפש, גורמים העסקים בקליטת עלייה וכדומה.
-
תהליך העבודה
התהליכים הייעוציים מתבצעים על ידי היועץ באמצעות ארבע המיומנויות הנ"ל בהתייחסותו לפרט, לקבוצה ולמערכת.
התהליך הייעוצי בסיוע למערכת, או לחלקים ממנה כולל תהליך מּושכל של מספר שלבים:
-
מיפוי וזיהוי מערכת על כל היבטיה: איתור צרכים, זיהוי כוחות, אוכלוסיות יעד (פרט, קבוצות ומערכת), ומצבים מקדמים או בולמים מיטביות.
-
ארגון המידע והצגתו בפני הנהלת בית הספר והצוות החינוכי במטרה להגביר מודעות ולרתום לפעולות התערבות חינוכיות על סמך הנתונים.
-
פיתוח תוכניות ומנגנונים אירגוניים להתערבות פרואקטיבית או ריאקטיבית, בהתאמה למציאות הבית ספרית.
-
פיתוח עקרונות ודרכים למשוב, מעקב והערכה של תהליכי התערבות המתקיימים בבית הספר.
תחומי פעילות היועץ
תוואי הפעילות של היועץ נגזר מחיבור של מטרות שפ"י ומטרות משרד החינוך, הדגשי המחוזות השונים ומדיניות בית-הספר שבה הוא פועל.
תוכנית העבודה של היועץ תיגזר מנתוני המיפוי הבית ספרי ותיבנה על ידו בתיאום עם המנהל, בהלימה למדיניות בית הספר ובזיקה למטרות שפ"י, תוך ראייה בו-זמנית של צורכי הפרט והמערכת.
הפעילות תיגזר מהיקף המשאבים העומדים לרשות היועץ ובית הספר, ועל פי סדרי עדיפויות, ותכלול את התחומים הבאים:
-
-
-
מיועד לסייע לו להתמודד עם קשיים (זמניים או מתמשכים) בתחומי חייו השונים.
מורכב מן הפעולות הבאות:- איתור ראשוני וזיהוי הבעיה.
- התערבות קצרת טווח (במידת הצורך).
- ריכוז המידע ותיאום בין הגורמים השונים הקשורים לבעיה, והפנייה (במידת הצורך).
- ניהול הטיפול (Case Management), מעקב ויישום ההמלצות.
בייעוץ לתלמיד כפרט יושם הדגש על טיפול בילדים עם צרכים ייחודיים:
- ילדים במצבי סיכון
- ילדים לקויי למידה
- ילדים "משולבים"
- ילדים מחוננים
- ילדים עולים – רב-תרבותיות בבית הספר
-
בנושאים כגון:
- היועץ הוא משאב הדרכה לצוותים בתחומים הבאים: זיהוי איתותי מצוקה, שיכלול כלים בהתייחסות אל התלמיד כפרט וכלי הנחייה של המחנך ובעלי תפקידים בבית-הספר.
- פיתוח תנאים המקדמים עבודת צוות: הנעה ומניעת שחיקה, דרכי קבלת החלטות, יוזמה, אחריות ומנהיגות.
- ארגון המערכת.
- התמודדות עם הטרוגניות ורב תרבותיות.
- יצירת אקלים מיטבי.
- תהליכי למידה.
- קריאה מושכלת של נתונים מתוך תהליכי הערכה ומדידה, תיווכם למערכת, בניית תוכניות התערבות מבוססות על הנתונים והטמעתם.
- יוזמה לתהליכי מדידה חיוניים ואיסוף נתונים המצויים במערכת.
-
-
עיסוקם של יועצים חינוכיים בשכבות הגיל השונות של מערכת החינוך ובמסגרות החינוך המיוחד מחייבות הגדרה ספציפית של מטלות התפקיד ושל ההכשרה הספציפית בכל אחת ממערכות אלה.
תיאור התפקיד הבסיסי של היועץ החינוכי על כל מרכיביו משקף את עבודת היועצים בכל המערכות החינוכיות. עם זאת, לשם דיוק בתיאור העיסוק להלן מפורטים התמחויות ספציפיות לכל אחת ממסגרות הגיל השונות.
הייעוץ החינוכי בגיל הרך