מדינת ישראל , משרד החינוך מדינת ישראל , משרד החינוך
מדינת ישראל, משרד החינוך
השירות הפסיכולוגי ייעוצי
משרד החינוך
שפ"ינט
הצהרת נגישות

מדינת ישראל,

משרד החינוך

אודות אגף תוכניות סיוע ומניעה

share
שתפו עמוד:
אודות אגף תוכניות סיוע ומניעה

מנהלת אגף תוכניות סיוע ומניעה

גב' קרן רוט-איטח

פעילות האגף

  • אגף תוכניות סיוע ומניעה אחראי על פיתוח והדרכה בתחומי בריאות ורווחה נפשית הכוללים:

    • קידום אקלים חינוכי מיטבי וטיפוח מערכות יחסים מיטביים בתוך מוסדות החינוך.
    • קידום למידה קוגניטיבית, רגשית וחברתית (כישורי חיים) על רצף הגילים.
    • מניעה ראשונית ושניונית של מצבי סיכון.
    • העצמת פרטים וקבוצות בסיכון.
    • קידום שותפות עם ההורים.

    במסגרת תחומים אלה מציע האגף שירותים למטה, ליועצים, לפסיכולוגים ולצוותי חינוך בבתי הספר ובמחוזות כדלקמן:

    1. פיתוח תפיסות, מדיניות וידע עדכני.
    2. פיתוח כלים, תוכניות ומודלים להתערבות תוך הדגשה על מענה מהיר ורלוונטי לצרכים.
    3. בשטח, ושילוב כלי מדידה והערכה לאפקטיביות של הפיתוחים השונים.
    4. העמדת מומחים להיוועצות ולתמיכה מקצועית במצבים חריגים בתחומי המומחיות של האגף.
    5. הכשרה, השתלמויות והדרכה תוך תיאום עם אגף ייעוץ ואגף פסיכולוגים.
    6. ניהול מידע מקצועי של אתר האינטרנט של שפ"י – שפ"ינט.
    7. ייצוג המשרד בוועדות משרדיות ובין משרדיות.
    • פיתוח מודלים להתערבות, כלים ותוכניות פרואקטיביות ארוכות טווח ומודלים להתערבויות קצרות טווח לפסיכולוגים חינוכיים וליועצים חינוכיים. כל תוכנית תכלול ביסוס תיאורטי, קווים מנחים והצעות אופרטיביות לפעולה.
    • ייזום נושא הפיתוח, גיבוש צוות מומחים, ניהול הפיתוח, הבאתו לפרסום וליידוע.
    • הכנת מודולות של הכשרה והדרכה תוך התאמה ייחודית למאפייני הפעילות הפרופסיונאלית של הפסיכולוגים החינוכיים ולמאפייני הפעילות הפרופסיונאלית של היועצים החינוכיים.
    • בניה של מנגנונים למשוב ולהערכה של אפקטיביות התוכנית.
    • זיהוי צרכים בשטח ומגמות עתידיות שיש להיערך לגביהן בפיתוח תוכניות התערבות חדשות.
    • פיתוח מערך הדרכה מקצועי ועדכונו באופן סדיר.
    • הכשרה והדרכה של אנשי מקצוע בתחומי הרווחה והמניעה בתאום עם אגף פסיכולוגיה ואגף יועצים.
    • הכשרת פסיכולוגים ויועצים חינוכיים לעריכת התערבויות טיפוליות בתיאום עם אגף פסיכולוגיה.
    • הכשרת עובדי הוראה ואנשי מקצוע נוספים.
    • ניהול ארצי של תוכניות סיוע ומניעה ייחודיות כדוגמת טיפול בתקיפות מיניות, מניעת שימוש בסמים, מניעת אלימות, חינוך מיני וחיי משפחה.
    • פיתוח מענה לאוכלוסיות בסיכון ולאוכלוסיות מיוחדות.
    • קביעת נהלים לבתי הספר בנושאי מניעה ורווחה בשותפות עם הנהלת שפ"י ועם גופים אחרים בתוך המשרד ומחוצה לו.
    • מתן קונסולטציה לגורמים בתוך המערכת ומחוצה לה על דרכי יישום המדיניות והנהלים.
    • פיתוח גוף ידע בנושאים השונים, מתעדכן ללא הרף ומחובר למגמות העכשוויות של הנושא במחקרים בארץ ובעולם.
    • בנייה וניהול מאגר מידע מקצועי ועדכני ליועצים ולפסיכולוגים החינוכיים בתחומים בהם עוסק השירות הפסיכולוגי-ייעוצי.
    • איסוף של ידע שפותח על ידי יועצים חינוכיים בבתי הספר ופסיכולוגים חינוכיים בשירותים הפסיכולוגים והפיכתו לזמין לאנשי המקצוע.
    • ועדה בין משרדית למניעת אלימות במשפחה ברשות מנכ"ל משרד הרווחה.
    • ועדה בין משרדית לבדיקת חוק חובת הדיווח.
    • ועדת היגוי בין משרדית לנושא טיפול בקורבנות פגיעה מינית (משרדי הבריאות הרווחה, החינוך ואשלים).
    • ועדה מקצועית ליד המרכז לטיפול ומניעה בקטינים פוגעים מינית (משרד הרווחה, משרד החינוך ועל"ם).
    • ועדת מקצועית לנוער בסיכון באשלים.
    • ועדת היגוי לתוכנית חברות וזוגיות ללא אלימות (משרד החינוך, משרד הרווחה, ויצו).
    • ועדה למניעת איידס, משרד הבריאות, משרד החינוך וארגונים שונים.
    • מנהלת הרשות למלחמה בסמים.
    • ועדת מניעה ברשות למלחמה בסמים.
    • ועדת טיפול בנוער – ברשות למלחמה בסמים.
    • ועדת היגוי בין משרדית בנושא חינוך לחירום (משרדי החינוך, הבריאות, משרד ראש הממשלה, צה"ל, פיקוד העורף).
    • ועדה משרדית בנושא בטיחות.
    • ועדה משרדית לקמפיין בנושא מניעת אלימות.
    • ועדה משרדית לקביעת סטנדרטים לאקלים בית ספר.

היחידה לאקלים חינוכי מיטבי ומניעת אלימות

  • צוות יחידת האח"מ

  • מנהלת היחידה

    גב' ורד גיל

    צוות יחידת האח"מ

    • מיכל טייטל, מדריכה ארצית
    • מנאל שאויש סלימאן, רכזת מחוז צפון
    • רחלי מרקוב רוזנברג, רכזת מחוז חיפה
    • נירית גולדבלט, רכזת מחוז מרכז
    • פורטין כחלון נעים, רכזת מחוז תל אביב
    • איילה הדר, רכזת מחוז ירושלים והעיר ירושלים
    • מיכל גולן עינת, רכזת מחוז דרום
    • שושי מלין, רכזת המינהל לחינוך התיישבותי
    • רנין הדבה, רכזת בחברה הערבית
    • טלי חסידים, רכזת תחום בעלי חיים
    • מורן מדמון, רכזת תחום בעיות התנהגות
    • ורד טנא, רכזת חינוך ממלכתי דתי
    • מיכל כספי, רכזת למידה רגשית חברתית
    • אור-לי בן יוסף מרגלית, רכזת תחום הגיל הרך

    מדריכות מחוזיות

    כ-300 מדריכות פועלות במחוזות וישובים בהתאם לצרכים ולמשאבים נוספים של המחוז.
    על מנת לקבל מענה מקצועי של מדריכה יש לפנות למפקחת על הייעוץ במחוז.

    • שותפות בקביעת מדיניות המשרד בנושאי אקלים, רווחה נפשית ופיתוח מיומנויות רגשיות וחברתיות
    • הקמת מערך הדרכה לצוותי ניהול וליועצות.ים
    • העצמת צוותים חינוכיים והובלתם לבניית תוכניות התערבות
    • פיתוח תוכניות התערבות
    • בניית מודלים ליישום הידע
    • פיתוח כלים לניטור ואבחון המערכת
    • בניית מענים להתייעצות ולטיפול באירועי אלימות חמורים
    • הובלת תהליכי אקלים פרואקטיביים המקדמים רווחה נפשית
    • הטמעת חוזר מנכ"ל
    • הטמעה והקניית הכ"חות שבדרך ותכניות חברתיות
    • מתן מענה לצרכים העולים מהשטח והתמודדות עם אירועי אלימות
    • שיתופי פעולה עם יחידות אגף תוכניות סיוע ומניעה ואגפי משרד נוספים - כתיבת תוכניות ופיתוח מענים
    • שותפות עם גורמים חוץ משרדיים לפיתוח והטמעת מטרות היחידה
    • הובלה ושותפות בתהליכים יישוביים לקידום אקלים בטוח
    • קשר מתמיד עם אנשי אקדמיה העוסקים בנושא

היחידה למניעת שימוש בסמים, אלכוהול וטבק

  • צוות מוביל

  • מנהלת היחידה

    מלכה כץ

    צוות מוביל

    לרשימת המפקחים הרפרנטים למניעת השימוש בסמים, אלכוהול וטבק המופקדים על הטמעת הנושא במחוזות

    מדריכים מחוזיים

    מדריכי היחידה עומדים לרשות צוותי בתי הספר להטמעת תוכניות התערבות ובהיוועצות בכל הקשור באירועים שבהם מעורבים תלמידים בשימוש בחומרים ובהתנהגויות ממכרות. ניתן לפנות בדוא"ל למפקחת הרפרנטית במחוז או אל המדריכה המרכזת במחוז אליו שייך בית הספר על מנת ליצור קשר עם המדריכה המחוזית המתאימה.

    מב"סים

    בבתי הספר פועלים מובילים בית ספריים לקידום ותכלול תוכנית כישורי חיים, מניעת השימוש בסמים, אלכוהול טבק, התנהגויות ממכרות והתנהלות מיטיבה ברשת. תפקיד המב"ס לרכז את כל הגורמים, הפעולות, התוכניות וההנחיות בנושא ולדואג ליישמם בהתאם למדיניות המשרד ולמדיניות הבית-ספרית, על פי חוזר מנכ"ל תשס"ד/7(א).

  • היחידה למניעת שימוש בסמים, אלכוהול וטבק עוסקת בפיתוח תוכניות התערבות המתמקדות בקידום התבגרות מיטיבה ללא צורך בשימוש בחומרים מסכנים והתנהגויות ממכרות. בעולם עמוס גירויים ופיתויים, חשוב שמבוגרים (מורים והורים) יבינו את משימות גיל ההתבגרות, ביניהן הצורך לגיבוש זהות ומציאת משמעות, כמו גם את התנהגויות הסיכון המאפיינות גיל זה, בין היתר – השימוש בחומרים מסכנים: סמים, אלכוהול, חומרים נדיפים וטבק והסיכון שבהתנהגויות ממכרות: הימורים, חשיפת יתר למסכים ועוד.

    תוכניות ההתערבות בתחום מופעלות כחלק מתוכנית "הכ"חות שבדרך" וכחלק בלתי נפרד מתוכנית בית הספר לקידום אקלים חינוכי מיטבי והרווחה הנפשית של התלמידים.
    התוכניות מתמקדות בחיזוק מקדמי הבריאות וגורמי מיגון בסביבה בטוחה ותומכת בבית הספר ובהקניית כלים ופיתוח יכולות להתמודדות עם מצבים המערבים שימוש בחומרים מסכנים.

    בתי הספר מפעילים את התוכניות באחריות המנהל, בהנחיית המובילים בית ספריים (מב"סים) והיועצים החינוכיים, ובשיתוף הפסיכולוגים החינוכיים, המחנכים, ההורים והמורים
    בחוזר מנכ"ל סד/7(א) מ-ח' באדר התשס"ד, 1 במרס 2004, פורסמה הנחייה להפעיל בכל מוסדות החינוך העל יסודיים אחראי/ממונה על מניעת השימוש לרעה בטבק, באלכוהול ובסמים.

    • הצעת מדיניות בנושאי טבק, אלכוהול, סמים והתנהגויות ממכרות במערכת החינוך וקביעת יעדים מרכזיים בכל שנת לימודים.
    • גיבוש והכשרת צוותים מובילים ארציים ומחוזיים ליישום המדיניות בבתי הספר.
    • פיתוח תוכניות מניעה לשכבות הגיל השונות תוך שימת דגש על רגישות והתאמה תרבותית, והפצתן במערכת החינוך.
    • הדרכת צוותים, סיוע מקצועי וארגוני בהפעלת תוכניות המניעה ובאירועים חריגים במוסדות החינוך באמצעות צוותי הפקוח וההדרכה.
    • יזום פעולות ייחודיות כגון: כנסים, השתלמויות.
    • שיתוף פעולה עם משרדי ממשלה, ארגונים ועמותות השותפות לקידום נושאים אלה.
    • מתן מענה לפניות של גופים ממלכתיים פנים וחוץ משרדיים ופניות הציבור בנושא.
    • ייצוג המשרד בדיונים בכנסת.
  • חיזוק עמדות, ערכים, נורמות והתנהגויות המקדמות התפתחות והתבגרות מיטיבה, ועמדות השוללות שימוש בחומרים מסכנים והתנהגויות ממכרות, וזאת על מנת להביא להפחתת השימוש בסמים, אלכוהול וטבק והתנהגויות ממכרות (הימורים, חשיפת יתר למסכים) בקרב ילדים ובני נוער.

    בשיח ההדרכה, שנוביל השנה נמשיך לפתח ולחזק את חוסנם של התלמידים, נאפשר להם למצוא את הכוחות האישיים שלהם, אשר עומדים לרשותם בהתמודדות עם קשיים ועם מצבים מורכבים ונטפח את האמונה שלהם בכוחותיהם להתמודד עם המציאות המורכבת. ניתן בידם כלים המאפשרים בירור אישי וערכי של הסיבות לשימוש בחומרים פסיכו-אקטיביים, תוך התייחסות למחירים, לרווחים ולפיתוח מיומנויות, שיאפשרו קבלת החלטות מקדמות בריאות ובחירה באורח חיים בריא ללא שימוש בחומרים פסיכואקטיביים והתנהגויות ממכרות.

    מטרות

    1. ביסוס והרחבת הפעילות הבית ספרית בתכנית כישורי חיים לפיתוח החוסן וכישורי ההתמודדות ובכלל זה פרקים העוסקים בנושא מניעת השימוש בטבק, סמים ואלכוהול, חשיפת יתר למסכים והימורים.
    2. ביסוס מסוגלות המבוגרים – צוותים חינוכיים והורים, ביצירת שיח עם מתבגרים בנושא שימוש בחומרים מסכנים בדגש על אלכוהול וקנאביס.
    3. פיתוח יכולת ההתבוננות והאיתור של המבוגרים את התלמידים המעורבים בשימוש בחומרים כך שתהיה עלייה באיתור.
    4. קידום המסוגלות של בתי הספר לבנות תכניות התערבות לטיפול בתלמידים המעורבים בשימוש באלכוהול, וסמים.
    5. הגברת השותפות עם ההורים מתוך תפיסה שלהורים תפקיד משמעותי בבניית החוסן של ילדיהם, בפיתוח דרכי התמודדות במצבי סיכון בגיבוש עמדות והתנהגות לצמצום השימוש בסמים ובאלכוהול.
    6. העצמת מנהיגות בני נוער בתוך בתי הספר ומחוץ להם (עמיתים, מועצות תלמידים ועוד) המבוססת על התכנית "עמיתים ומשפיעים".
  • על פי מדיניות המשרד מקיים שפ"י שיתוף פעולה עם גורמים פנימיים של משרד החינוך ועם גופים שונים מחוץ למשרד שעוסקים בנושא טבק, אלכוהול וסמים.

    גורמים בתוך המשרד

    יחידות שפ"י, אגפי הגיל; מנהל חברה ונוער; מזכירות פדגוגית, הלשכה המשפטית; לשכת המדען הראשי; אגף בטיחות בדרכים: האגף לקליטת עליה; היחידה לקידום בריאות, אגף א' לילדים ונוער בסיכון.

    גורמים מחוץ למשרד

    משרד הבריאות – המחלקה לחינוך לבריאות; השלטון המקומי – מחלקות חינוך; המשרד לביטחון לאומי, הרשות לביטחון קהילתי, משטרת ישראל, מדור נוער, שיטור קהילתי ושירות בתי הסוהר; משרד הרווחה; שירות מבחן לנוער; האגודה למלחמה בסרטן - פורום עישון; עמותת אפש"ר (אלכוהול והימורים); תחנות אמבולטוריות לטיפול בנוער נפגע סמים; הליגה למניעת מחלות ריאה ושחפת בישראל; המיזם למיגור העישון, קופות חולים ועמותות. 
    שיתופי פעולה אלה נובעים מתוך הבנה כי רק עבודה מערכתית כוללת הרואה את כל השותפים, לוקחת בחשבון צרכים ייחודיים ובראייה רב תרבותית, יכולה לייצר השפעה. עלינו לזהות את השותפים הפוטנציאלים בזירת העבודה בתוך בית הספר ובקהילה ולייצר פרוצדורות לעבודה משותפת.

    אחרי הכל:
    "ההתכנסות יחד היא התחלה. ההישארות יחד היא התקדמות. העבודה יחד היא הצלחה" (הנרי פורד)

    • אלכוהול – עוד צדדים לסיפור (2017): נפגשים לשיח רלוונטי עברית | ערבית
    • אופ"י – אימון ופיתוח יכולות התמודדות
    • מרכז למידע מקוון בנושא מניעת עישון "שואפים לבחור נכון"- עברית | ערבית
    • "גדולים ולא שותים"- מרכז למידה בנושא מניעת שתיית אלכוהול לכיתות ה'-ו', (2011) / מצגת לערכת "גדולים ולא שותים"
    • "מכורים לחיים" – חוברת הדרכה לבתי ספר לקראת ביקור במיזם
    • גישה רגישת תרבות – מדריך לעבודה עם תלמידים עולים למניעת שימוש באלכוהול ובסמים, כתיבה ועריכה: נגה נחשון, 2009
    • "עמיתים ומשפיעים" – תוכנית הנחיית עמיתים (2006)
    • "למוח אין חלקי חילוף" – תוכנית מניעה לכיתות ח'–ט' – (2005)
    • עלון למורה – "כל מורה הוא מחנך למניעה" (2004)
    • "משמעות" תוכנית מניעה בנושא סמים לכיתות י'–י"א, (2004)
    • סמים אליך לב – תוכנית למניעת השימוש לרעה בסמים לאוכלוסיות ייחודיות (2003)
    • סמים בינינו?! – מניעה שניונית – התלמיד המעורב בסמים (2003)
    • מדריך למניעה והתערבות (2003)
    • תוכנית עמיתים במניעת עישון (2003)
    • חוברת הכשרה למובילים בית ספריים לתוכניות מניעה בנושאי טבק אלכוהול וסמים (2004)
    • אלכוהול מה האמת? תוכנית לחטיבת הביניים (2001)
    • הורה לי דרך, מדריך לפעילות עם הורים למניעת שימוש לרעה באלכוהול וסמים (1999)
    • ובחרת בחיים – תוכנית חינוכית להתמודדות עם מניעת השימוש לרעה בחומרים פסיכו אקטיביים (1998)
    • מעורבות תלמידים בתוכניות מניעה (1997)
    • "נוהגים בראש אחר", על נהיגה ללא אלכוהול (1997)

היחידה למיניות ומניעת פגיעה מינית בילדים ובני נוער

  • צוות ניהול – מדריכות ארציות

  • מנהלת היחידה

    צוות ניהול – מדריכות ארציות

    היחידה מונה 67 מדריכים שהם יועצים חינוכיים וכן 8 רכזים מחוזיים שהם פסיכולוגים חינוכיים. המדריכים פועלים במחוזות השונים לצד המפקחים על הייעוץ ונותנים הדרכה לעבודה פרו-אקטיבית ומסייעים בהתמודדות עם אירועי פגיעה ואירועים חריגים. המדריכים פועלים בכל המגזרים – ממלכתי, חמ"ד, חרדי ובחברה הערבית.

    • קביעת מדיניות בתחום המיניות והפגיעה המינית
    • פיתוח נהלים לצרכים המשתנים
    • פיתוח תוכניות לחינוך למיניות בריאה ומניעת פגיעה מינית לתלמידים ולצוותים חינוכיים. תכניות אלה יספקו מידע, יפתחו מודעות וילמדו מיומנויות וכישורי חיים.
    • הכשרת יועצים לקיום שיח משמעותי עם תלמידים וצוותים חינוכיים , הדרכה ולווי בהובלת תהליכים פרואקטיביים ושיח מערכתי בנושאים של מיניות בריאה ומניעת פגיעה מינית.
    • יעוץ ולווי יועצים חינוכיים בהתמודדות עם אירועים של הטרדה ופגיעה מינית, התנהגות מינית לא מותאמת ובמצבי התעללות ובמצבי הזנחה וניצול קטינים.
    • הדרכת הפסיכולוגים החינוכיים בשירותים הפסיכולוגיים החינוכיים היישוביים והכשרתם לטיפול בקטינים נפגעים ופוגעים ובבני משפחותיהם.
  • התפתחות מינית נורמטיבית / חריגה, מיניות בגיל הרך, מיניות בגיל ההתבגרות, הטרדה מינית, פגיעה והתעללות בילדים ובני נוער (פיזית, מינית, רגשית והזנחה), חברות וזוגיות, מגע מיני ויחסי מין, חיזור, אהבה, פרידה מקשר, דמוי גוף, נטייה מינית וזהות מגדרית, מגדר, היריון, הפלה, אמצעי מניעה, פורנוגרפיה, זנות בקרב בני נוער.

תחום הורים ומשפחה

  • צוות ניהול

  • ההורים הינם הדמויות המשמעותיות ביותר בחייהם של ילדים ובני נוער. לאיכות ההתקשרות בין ההורה לילדו השלכות להתפתחות הרגשית, ליכולת ליצירת קשרים בין-אישיים, ליכולת ללמוד, לפיתוח הזהות.

    הורות איכותית, משמעותית ורלוונטית מהווה שדרת חוסן של החברה, ופועלת כנכס ומשאב לקידום תהליכים חינוכיים וחברתיים מגדלים.

    אחרי ההורים, אנשי החינוך הם הדמויות המשמעותיות ביותר בתהליך החינוכי.
    לאיכות היחסים בין הורים וצוותי חינוך השפעה על רווחתם והישגיהם של ילדים ובני נוער. על המבוגרים המשמעותיים – הורים ואנשי חינוך – לחבור יחד כדי לאפשר לילדים ובני נוער להתמודד עם משימות התפתחותיות ומצבי חיים מורכבים בעידן הפוסט-מודרני.

    השותפות הדיאלוגית בין ההורים למסגרת החינוכית תאפשר השפעה הדדית מיטיבה לאנשי חינוך והורים כאחד, ברמת הפרט וברמת המערכת.
    אופי היחסים ומהות הקשרים בין הדמויות המשמעותיות במרחב החינוך משפיעים באופן גלוי וישיר על אקלים הסביבה החינוכית ואופייה, ומתוך כך על מימוש האפשרויות להצלחות החינוכיות הגלומות בה. (Lawrence et.al. 2002)

    • פיתוח תרבות של שיח, הידברות ושותפות בין הורים ואנשי חינוך
    • קידום גישה מקצועית לתקשורת עם הורים בסוגיות חינוכיות ולימודיות
    • פיתוח גישה רגישת תרבות לקשר עם הורים
    • הובלת מדיניות מקדמת תרבות של דיאלוג ושותפות בין הורים וצוותי חינוך תוך חיבור לשותפים נוספים במשרד החינוך.
    • חיזוק תחושת המסוגלות של אנשי החינוך לחבירה להורים ולהתמודדות משותפת בהתלבטויות, ומצבי חיים הנובעים מגידול ילדים במאה ה-21.
    • הובלת מדיניות קידום השותפות בין הורים וצוותי חינוך תוך חיבור לשותפים נוספים וארגונים בקהילה, במטרה להתמודד יחד עם סוגיות המעסיקות הורים ואנשי חינוך בהקשר לחינוך ילדים ובני נוער, תוך דגש על הרצף הקהילתי.
    • קידום תחושת המסוגלות של אנשי החינוך וההורים להתמודד עם התמורות החדשות החלות במבנה המשפחה בעידן הפוסטמודרני – גירושין, משפחות במעבר, משפחות חד-הוריות, חד-מיניות, יחידניות, ועוד. במטרה לתרום לגדילה והתפתחות בריאה של הילדים ובני הנוער במשפחות אלה.
    • פיתוח דרכים ללמידה וליצירת ידע רלוונטי בנושאים הקשורים לתמורות חדשות במבנה המשפחה וההשלכות למערכת החינוך ולקידום השיח בין מבוגרים משמעותיים.

היחידה להתמודדות עם מצבי משבר, חירום ואובדנות

היחידה עוסקת בהכנה מנטלית של מערכת החינוך למצבי לחץ, חירום ומשבר וביצירת מענים לנפגעים. ההתייחסות כוללת משברים נקודתיים הפוגעים בפרטים או במערכות מסוימות או במשברים שהינם תוצאה של חירום ברמה הלאומית. היחידה עוסקת בצורה נרחבת באובדנות ובמניעתה.

סרטון הסבר אודות היחידה

  • מנהלת היחידה

    ד"ר יוכי סימן טוב טל': 073-3931857

    היחידה מונה כ-90 מדריכים שהם יועצים חינוכיים. המדריכים פועלים במחוזות השונים לצד המפקחים על הייעוץ ומסייעים לצוותים החינוכיים והטיפוליים בהתערבות חירום אסון ומשבר.  המדריכים פועלים בכל המגזרים והמחוזות.

    רשימת מדריכות

    • כל אדם יצטרך להתמודד עם לחצים ומשברים במהלך חייו.
    • לא נוכל למנוע את הכאב והסבל, אך נוכל להקל עליהם, לא נוכל לשנות מציאות, אך נוכל להשפיע על הפרשנות של האנשים ועל יכולתם להתמודד.
    • ניתן ללמד בני אדם להתמודד טוב יותר עם לחץ ומשבר.
    • טיפוח החוסן צריך להיעשות בצורה התפתחותית וארוכת טווח.
    • יש לעודד הפקת משמעות ולמידה מאירועי חיים שאינם נעימים ואף קשים.
    • חיזוק מנהיגותם של אנשי החינוך והטיפול כמבוגרים. משמעותיים, המקבלים, התומכים והנמנעים משיפוטיות.
    • פיתוח מקצועיותם של אנשי החינוך והטיפול כשומרי סף מול התנהגויות סיכון.
    • שכלול היכולת לנהל את מצב הלחץ לעומת מצב הלחץ המנהל את הפרט או המערכת (צל"ח – צוות לשעת חירום מוסדי עשוי ליצור את ההבדל).
    • חיפוש נקודות השליטה וחיזוקן.
    • זיהוי משאבי ההתמודדות האישיים, הקבוצתיים והסביבתיים, ולימוד דרכים להרחבתם ולהסתייעות בהם.
    • עידוד היכולת לבקש ולקבל עזרה.
    • טיפוח תקווה, אופטימיות וציפייה להחלמה.
    • תרגול ויסות רגשי באמצעים מגוונים. פיתוח מערכות תמיכה עבור התלמידים והסתייעות במערכות התמיכה הטבעיות: הורים ומשפחה, תנועות נוער, חברים בכיתה.